איך לשווק ספר בחו״ל, כשאתם לא גרים שם

כדי לשווק ספר בחו״ל כשאתם לא גרים שם, משקיעים במה שעובד מרחוק: דף ספר טוב בשפה של הקוראים, ביקורות ראשונות, ורשימה קטנה של אנשים שאוהבים ספרים כמו שלכם. רוב הקוראים יגלו את הספר ברשת, לא בחנות ספרים שכונתית. החיסרון שלכם הוא שאין לכם רשת מקומית, אז צריך לבנות אותה לאט, ובעזרת מישהו שמדבר את השפה.

למה קשה יותר לשווק ספר בחו״ל

בארץ יש לכם יתרונות שאתם כבר לא שמים לב אליהם. חברים שיקנו ויספרו. חנות שאולי תסכים לערב השקה. עיתונאי שמכיר מישהו שמכיר אתכם. אתם מבינים בלי לחשוב איזה משפט נשמע טוב ואיזה נשמע מתאמץ.

במדינה אחרת אין לכם אף אחד מאלה. ואתם גם לא תמיד יודעים מה נשמע טבעי בשפה. זה לא אומר שאי אפשר, רק שהסדר שונה.

להתחיל מהדף של הספר

כל דבר שתעשו יוביל אנשים לאותו מקום: הדף של הספר בחנות. אם הדף הזה חלש, כל השאר מבוזבז.

• כותרת ותיאור שנכתבו לקוראים האלה. לא תרגום של התיאור העברי, אלא טקסט שנכתב מחדש. הסברנו למה בכותרת ותיאור כותבים מחדש, לא מתרגמים.
• קטגוריות ומילות מפתח בשפה של החנות. מה שקוראים מקלידים שם, לא מה שהייתם מקלידים אתם. פירטנו בקטגוריות ומילות מפתח לספר מתורגם.
• עמוד סופר מעודכן. בחנויות של אמזון במדינות שונות יש עמוד סופר נפרד, וכדאי לבנות אותו בכל מדינה שבה הספר נמכר. איך עושים את זה, כתבנו כאן.
• כריכה שמתאימה לשוק. ספר שנראה זר על המדף הדיגיטלי נלחם בקושי. האם צריך כריכה חדשה, דנו בזה כאן.

ביקורות ראשונות

דף בלי ביקורות נראה כמו ספר שאף אחד לא קרא. קוראים במדינה זרה, שלא מכירים אתכם, צריכים סימן שמישהו כבר קרא ונהנה.

את הביקורות הראשונות אפשר להשיג מרחוק: עותקים מוקדמים לקוראים, קבוצות קריאה ברשת, אתרי קוראים כמו Goodreads. חשוב לעשות את זה בדרך הנכונה, בלי לקנות ביקורות ובלי לבקש מחברים לכתוב ביקורת על ספר שלא קראו. הכול מוסבר באיך משיגים ביקורות לספר בשפה שאתם לא קוראים ובמה זה Goodreads.

למצוא את הקוראים, לא את הקהל הכללי

הטעות הנפוצה היא לנסות להגיע "לקוראים באנגליה". זה לא קהל. זה מיליוני אנשים שרובם לא יקראו את הספר שלכם לעולם.

השאלה הטובה יותר: מי קורא ספרים כמו שלי? אם כתבתם ממואר על משפחה שעלתה ממרוקו, הקוראים שלכם אולי בקהילות של משפחות מהגרים, בקבוצות על היסטוריה של יהדות צפון אפריקה, בפודקאסטים על זהות. אם כתבתם מותחן, הקוראים נמצאים בקבוצות ובניוזלטרים של מותחנים.

מרגע שיודעים מי הם, אפשר למצוא איפה הם נמצאים ברשת. ושם כבר אין הבדל גדול בין לגור בתל אביב או בלונדון.

כמה כיווני פעולה שעובדים מרחוק:

• פודקאסטים וניוזלטרים קטנים. מגישים של פודקאסט ספרותי קטן מחפשים אורחים יותר ממה שנדמה. ראיון אחד בשיחה טובה שווה יותר מעשרה פוסטים.
• קבוצות קוראים. לא כדי לפרסם, אלא כדי להיות חלק. מי שרק מגיע להגיד "קנו את הספר שלי" יוצא מהר.
• ניוזלטר משלכם. גם עשרים קוראים שאוהבים את הספר הם התחלה. אלה האנשים שיקנו את הספר הבא, ויספרו לחברים.

מישהו שמדבר את השפה

אם אתם לא שולטים בשפה, כל טקסט שיוצא בשמכם צריך לעבור תחת עיניים של דובר שפת אם. פוסט, מייל לבלוגר, תשובה לביקורת.

זה לא חייב להיות איש מקצוע יקר. זה יכול להיות קורא שאהב את הספר, מתרגם שעבד עליו, או חבר שגר שם. אבל הוא צריך להיות שם. משפט קצת מוזר במייל לעורך פודקאסט נראה כמו ספאם. כתבנו על בדיקה של שפה שאתם לא קוראים באיך בודקים תרגום בשפה שאתם לא קוראים.

כמה זמן זה לוקח

יותר ממה שהייתם רוצים. ספר מתורגם מתחיל מאפס במדינה חדשה: אין ביקורות, אין קוראים, אין שם. החודשים הראשונים הם בעיקר בנייה.

מה שעוזר: לא לנסות הכול בבת אחת. בחרו מדינה אחת, שתיים-שלוש דרכים להגיע לקוראים, ותנו להן כמה חודשים. אם יש לכם תוכנית לספרים נוספים, תזכרו שקוראים שגילו ספר אחד שלכם יחפשו את הבא, ולכן לתרגם ספר אחד או סדרה שלמה היא שאלה ששווה לחשוב עליה כבר עכשיו.