חוזה עם מתרגם ספר: מה חייב להיות כתוב בו

חוזה עם מתרגם ספר צריך לענות על שש שאלות: למי שייך התרגום, מה מותר לכם לעשות איתו, מתי הוא נמסר, כמה תיקונים כלולים, איך המתרגם יקבל קרדיט, ומה מותר ואסור עם בינה מלאכותית. את המחיר כולם זוכרים לכתוב. את השאלות האלה שוכחים, והן אלה שמתפוצצות אחר כך.

הכתבה הזאת היא רשימת בדיקה, לא ייעוץ משפטי. לחוזה על ספר שאתם מתכוונים למכור בכמה מדינות, שווה להראות את הטיוטה לעורך דין.

למה בכלל צריך חוזה עם מתרגם

כי תרגום של ספר הוא לא תרגום של מכתב. זו עבודה של חודשים, על טקסט שתמכרו שנים. במהלך הזמן הזה יעלו שאלות: האם אפשר להוציא את התרגום גם כספר שמע? מה קורה אם המתרגם חולה באמצע? מי מחליט על השם של הדמות הראשית בגרסה האנגלית?

איגוד הסופרים האמריקאי פרסם חוזה לדוגמה למתרגמי ספרות. הוא נכתב מנקודת המבט של המתרגם מול הוצאה לאור, אבל כשאתם מזמינים תרגום בעצמכם, אתם בעצם בתפקיד ההוצאה. הרשימה של הסעיפים שלו היא מפה טובה למה שצריך לסגור.

סעיף 1: למי שייך התרגום

זו השאלה החשובה ביותר, והתשובה מפתיעה הרבה סופרים. איגוד הסופרים כותב למתרגמים בהערות לחוזה: "זכויות היוצרים בתרגום שייכות לכם, והחוזה צריך להבהיר את זה".

כלומר, גם אם שילמתם על התרגום, לא בטוח שהוא "שלכם" במובן המשפטי. מה שאתם מקבלים הוא רשות להשתמש בו, והחוזה קובע את גבולות הרשות.

לכן החוזה צריך לכתוב במפורש:

• אילו פורמטים. ספר מודפס, ספר דיגיטלי, ספר שמע. כל אחד מהם הוא זכות נפרדת.
• באיזה אזור. כל העולם, או מדינות מסוימות.
• לכמה זמן. כל תקופת זכויות היוצרים, או מספר שנים מוגדר.

בחוזה של איגוד הסופרים, המתרגם שומר לעצמו כל מה שלא נכתב במפורש, כולל למשל תרגום של התרגום שלו לשפה שלישית. אם תרצו להשתמש בתרגום לאנגלית כבסיס לתרגום לספרדית, תכתבו את זה. עוד על הנושא במי הבעלים של זכויות התרגום.

סעיף 2: מסירה ולוחות זמנים

מתי מוגש התרגום? בבת אחת או בחלקים? פרק ראשון לבדיקה, ואז השאר?

מסירה בחלקים טובה לשני הצדדים. אתם רואים מוקדם אם הטון נכון, והמתרגם מקבל משוב לפני שהוא משקיע חודשים בכיוון הלא נכון. כתבנו על זה בלתרגם פרק לדוגמה קודם.

סעיף 3: עריכה ותיקונים

בחוזה של איגוד הסופרים יש סעיף שלם לעריכה. אצלכם הוא צריך לענות על:

• כמה סבבי תיקונים כלולים במחיר.
• מי מאשר שינויים בטקסט אחרי שהעורך עבר עליו. האם המתרגם רואה אותם לפני הדפוס?
• מה נחשב "תרגום שהתקבל", ומתי זה קורה.

הסעיף הזה מונע את המצב שבו עורך משנה עשרה עמודים, והמתרגם מגלה את זה רק בספר המודפס.

סעיף 4: תשלום

לא נכתוב פה סכומים, כי הם משתנים לפי שפה, ז'אנר ואורך. מה שחשוב הוא המבנה: תשלום אחד בסוף, או בשלבים לפי מסירה? יש תמלוגים, כלומר אחוז מהמכירות, או רק תשלום חד פעמי? איגוד הסופרים מציין שהרבה מתרגמים לא מקבלים תמלוגים כלל, ושזה אחד הדברים שהוא ממליץ להם לבקש.

איך משווים בין הצעות מחיר הסברנו באיך להשוות הצעות מחיר לתרגום.

סעיף 5: קרדיט

איפה יופיע שם המתרגם? על הכריכה, בעמוד השער, בדף המוצר בחנות? זה סעיף קטן שיוצר הרבה רגשות, ושווה לסגור מראש. על השאלה עצמה כתבנו בהאם שם המתרגם מופיע על הספר.

סעיף 6: בינה מלאכותית

סעיף חדש יחסית, ועכשיו כמעט חובה. יש בו שני כיוונים:

• האם המתרגם רשאי להשתמש בכלי בינה מלאכותית במהלך העבודה, ואם כן, באיזו מידה. אם זה חשוב לכם בכל כיוון, תכתבו.
• מה מותר לכם לעשות עם התרגום. חוזה הלדוגמה של איגוד הסופרים אוסר על ההוצאה לאמן מערכות בינה מלאכותית על התרגום בלי אישור מפורש של המתרגם. הוא גם אוסר להפיק ספר שמע בקול ממוחשב בלי הסכמה כתובה שלו. אם אתם מתכננים ספר שמע כזה, תעלו את זה כבר עכשיו.

סעיף 7: סיום החוזה

מה קורה אם צריך להפסיק באמצע? מה קורה אם הספר לא נמכר יותר? בחוזה של איגוד הסופרים יש סעיף שמחזיר את הזכויות למתרגם כשהספר כמעט לא נמכר. חשבו מה הוגן מבחינתכם, ותכתבו.

לפני שחותמים

תקראו את החוזה פעם אחת עם השאלה "מה קורה אם": אם המתרגם נעלם, אם תרצו ספר שמע, אם תמכרו את הזכויות להוצאה בחו"ל. כל "מה קורה אם" שאין לו תשובה בחוזה, שווה שורה נוספת. שאלות נפוצות נוספות מחכות בשאלות נפוצות.