מי מחזיק בזכויות תרגום ספר, ומה זה אומר לכם
הזכות להחליט שהספר שלכם יתורגם היא שלכם, תמיד. השאלה הפתוחה היא מי הבעלים של הנוסח המתורגם עצמו, וזה נקבע בהסכם מול מי שביצע את התרגום — לא בברירת מחדל. זו כל התמצית של זכויות תרגום ספר, ומכאן זה מסתעף לשלושה מצבים שונים.
חשוב לומר מראש: זה הסבר כללי, לא ייעוץ משפטי, והחוקים משתנים ממדינה למדינה.
מה זה בכלל תרגום מבחינת החוק
הרעיון המרכזי הוא שתרגום נחשב "יצירה נגזרת" — יצירה חדשה שנשענת על יצירה קיימת. חוק זכויות היוצרים האמריקאי מונה תרגום במפורש כדוגמה ראשונה לכך.
מזה נובעות שתי מסקנות שכדאי לזכור. הראשונה: הזכות להכין יצירה נגזרת שמורה לבעל הזכויות של הספר המקורי. השנייה: הזכויות שנוצרות בתרגום חלות רק על מה שהמתרגם הוסיף, ולא מקנות שום זכות בטקסט המקורי.
במילים פשוטות — התרגום לא הופך אף אחד לבעלים של הספר שלכם, אבל הוא כן יוצר שכבה חדשה שצריך לדעת של מי היא.
המצב הרגיל: הספר שלכם, ואתם מזמינים תרגום
זה המצב של רוב הקוראים של המאמר הזה, והוא הכי פשוט.
הספר שלכם. אתם מחליטים שהוא יתורגם לשפה מסוימת. אתם צריכים דבר אחד: שהנוסח המתורגם יהיה שלכם, כדי שתוכלו למכור אותו, לשנות אותו, להוציא ממנו גרסה מודפסת ולתרגם ממנו הלאה בעוד שנתיים.
אם אתם עובדים מול מתרגם אנושי, הדרך להשיג את זה היא סעיף בהסכם. אם אתם משתמשים בשירות או בכלי, הדרך היא לקרוא את תנאי השימוש ולוודא שהם לא שומרים לעצמם זכויות בתוצאה.
זה נשמע פורמלי מדי לספר של סופר עצמאי, אבל זו בדיוק הנקודה שבה אנשים נתקעים כעבור שנתיים — כשהם רוצים להוציא מהדורה מודפסת והמתרגם כבר לא עונה.
המצב שדורש בדיקה: מתרגם אנושי
מתרגם ספרותי טוב עושה עבודה יצירתית, ולכן במקומות רבים בעולם מוכרת לו זכות מסוימת בנוסח שיצר. זה לא אומר שהוא הבעלים של הספר — זה אומר שכדאי שיהיה ברור בכתב מה קורה עם הנוסח.
שלוש שאלות שכדאי שיופיעו בהסכם, גם אם הוא הודעת דוא"ל של שלוש שורות:
- למי שייך הנוסח המתורגם אחרי התשלום
- האם מותר לכם לערוך אותו בלי לשאול
- האם שם המתרגם צריך להופיע בספר, ואיפה
הסעיף השלישי לא משפטי בלבד; בהרבה מדינות נהוג לתת קרדיט למתרגם, וזה גם משהו שקוראים מעריכים.
המצב השלישי: הספר של מישהו אחר
כאן התשובה קצרה. ספר שמישהו אחר כתב, וזכויותיו בתוקף, לא מתורגם בלי רשות. לא משנה כמה התרגום טוב, לא משנה אם מציינים את שם המחבר, ולא משנה אם אתם מוכרים במחיר נמוך.
יש שני חריגים שכן פותחים דלת. הראשון הוא ספר שהזכויות עליו פגו והוא בנחלת הכלל. השני הוא רשות מפורשת — שקונים או מקבלים מבעל הזכויות, לרוב מול המו"ל ולא מול הסופר.
שימו לב לעוד דבר: גם אם הספר המקורי בנחלת הכלל, תרגום קיים שלו עשוי להיות מוגן בעצמו. אם אתם רוצים גרסה בשפה שלישית, תרגמו מהמקור.
מה כדאי לסדר לפני שמתחילים
לפני שמזמינים תרגום, הרבה לפני שמעלים משהו לחנות, שווה לענות בכתב לעצמכם על ארבע שאלות: הזכויות על הספר המקורי בידי מי; מי יהיה הבעלים של הנוסח החדש; האם מותר לכם לערוך אותו; ומי מקבל קרדיט.
ארבע שורות. הן שוות יותר מכל שאר הבירוקרטיה סביב הוצאת ספר, וגם ההחלטה על מספר תקן בינלאומי לספר נעשית פשוטה יותר כשברור מי הבעלים. אם אתם בונים את סדר הפעולות, שאלות נפוצות עוזר לסדר אותו.
שאלות נפוצות
אני כתבתי את הספר. התרגום שייך לי?
הזכות להחליט שייעשה תרגום שייכת לכם תמיד, כי היא חלק מהזכויות על היצירה המקורית. השאלה מי הבעלים של הנוסח המתורגם עצמו תלויה בהסכם מול מי שביצע אותו.
למתרגם יש זכויות על התרגום שהוא כתב?
בחוק האמריקאי תרגום הוא יצירה נגזרת, והזכויות בו חלות על התוספת של המתרגם בלבד ולא על הספר המקורי. בפועל, חוזה שמעביר את הזכויות אליכם מסדיר את זה מראש, ולכן כדאי לסגור את זה לפני התחלת העבודה.
אפשר לתרגם ספר של סופר אחר ולמכור אותו?
לא בלי רשות. הזכות להכין יצירה נגזרת, ותרגום הוא כזאת, שמורה לבעל הזכויות של הספר המקורי. תרגום בלי רשות הוא הפרה, גם אם עשיתם עבודה טובה וגם אם ציינתם את שם המחבר.
ומה עם ספרים ישנים שכבר אין עליהם זכויות?
ספר שהזכויות עליו פגו נמצא בנחלת הכלל ואפשר לתרגם אותו. שימו לב שתרגום קיים של אותו ספר עשוי עדיין להיות מוגן בעצמו, כך שתצטרכו לתרגם מהמקור ולא מתרגום של מישהו אחר.
מה קורה כשהתרגום נעשה בכלי בינה מלאכותית?
אין כאן מתרגם אנושי שיכול לתבוע בעלות על הנוסח, אבל צריך לוודא שני דברים: שהזכויות על הספר המקורי בידיכם, ושתנאי השימוש של הכלי לא שומרים לעצמם זכויות בפלט.