מי מקבל קרדיט על התרגום, ולמה זה נוגע גם לכם
שם המתרגם יכול להופיע על הכריכה, בעמוד הזכויות בלבד, או בשום מקום — וההחלטה הזאת היא שלכם. אין חוק בינלאומי אחד שמכריע, אבל יש נורמה מקצועית שהתחזקה מאוד בעשור האחרון, ויש שדות טכניים בחנות שכדאי לדעת שקיימים.
זה נשמע כמו פרט קטן. הוא לא, ובעיקר לא עבור הספר עצמו.
מה מקובל היום בענף
בספטמבר 2021 יצאה קריאה ציבורית של סופרים לתת למתרגמים קרדיט על הכריכה הקדמית. את הקריאה הובילו המתרגמת ג'ניפר קרופט והסופר מארק האדון, והיא אספה יותר מ-1,400 חתימות של סופרים בתוך 48 שעות.
הנוסח שלהם היה פשוט: שבכל פעם שספר שלנו מתורגם, שם המתרגם יופיע על הכריכה.
מאז זו כבר לא דרישה חריגה. הוצאות רבות אימצו אותה, ומתרגמים ותיקים מבקשים אותה כתנאי. אם אתם עובדים עם מתרגם אנושי, הניחו שזה יעלה, ועדיף שתחליטו על זה מראש ולא באמצע.
למה סופר צריך להתעניין בזה בכלל
שלוש סיבות, וכולן פרקטיות.
הראשונה: קרדיט הוא חלק מהתמורה. מתרגם שיודע ששמו יופיע לוקח בעלות על התוצאה.
השנייה: קרדיט הוא סימן איכות לקורא. בשפות שבהן קוראים רגילים לספרות מתורגמת, שם של מתרגם על הכריכה אומר לקורא שמישהו אחראי על הטקסט שהוא עומד לקרוא.
השלישית: זה מונע ויכוח. ההחלטה הכי גרועה היא ההחלטה שנדחתה עד אחרי הפרסום.
שלושה מקומות שונים, ואף אחד מהם לא מתמלא לבד
קל להתבלבל, כי מדובר בשלושה דברים נפרדים.
הכריכה היא עיצוב. מה שכתוב שם נקבע בקובץ העיצוב ותו לא.
עמוד הזכויות, העמוד הצפוף בתחילת הספר, הוא המקום שבו רושמים מי תרגם, מי ערך ומי עיצב. גם אם לא שמים את השם על הכריכה, זה המקום המקובל לציין אותו.
שדה בעלי התפקידים בחנות הוא טופס. אצל KDP (מערכת ההוצאה העצמית של אמזון) אפשר להוסיף עד עשרה בעלי תפקידים לצד המחבר, ולסמן לכל אחד את תפקידו. את הרשימה הזאת אפשר לערוך גם אחרי הפרסום — אבל שם המחבר הראשי ננעל ברגע שהספר פורסם, ושינוי שלו מחייב מהדורה חדשה.
שלושת המקומות לא מדברים ביניהם. מילוי אחד לא ממלא את השניים האחרים.
ומה אם לא היה מתרגם אנושי
אם התרגום נעשה בעזרת כלים אוטומטיים, אין אדם אחד שתרגם את הספר, ולכן אין למי לתת קרדיט תרגום במובן הרגיל. מה שכן נהוג לציין הוא מי ערך ובדק — כי מישהו כן קרא את הטקסט לפני שיצא, ואם אף אחד לא קרא, זו בעיה גדולה יותר מעניין הקרדיט.
שימו לב שזה נושא נפרד לגמרי מההצהרה שחנויות דורשות על שימוש בכלים אוטומטיים בהפקת הספר. ההצהרה היא מול החנות, הקרדיט הוא מול הקורא. כתבנו על ההצהרה במה צריך להצהיר על תרגום בעזרת בינה מלאכותית.
מה לעשות לפני שאתם מפרסמים
תחליטו מראש, בכתב, מה יופיע ואיפה. אם יש מתרגם אנושי — סכמו איתו את הנוסח לפני תחילת העבודה, לא אחריה.
תזכרו שהשאלה מי בעלים על התרגום היא שאלה אחרת לגמרי מהשאלה מי מקבל עליו קרדיט, ושתיהן צריכות להיות בהסכם. הרחבנו על כך בלמי שייכות זכויות התרגום, ושאר השאלות מרוכזות בשאלות נפוצות.
שאלות נפוצות
האם חייבים לציין את שם המתרגם?
אין חוק אחיד שמחייב זאת בכל מדינה, אבל בענף יש נורמה שהולכת ומתחזקת: שם המתרגם מופיע על הכריכה או לפחות בעמוד הזכויות. אם עבדתם עם אדם, ההסכם ביניכם הוא שקובע.
ומה אם התרגום נעשה בעזרת כלים אוטומטיים?
אז אין מתרגם אנושי אחד שאפשר לתת לו קרדיט, ובדרך כלל מציינים מי ערך ובדק את הטקסט. חנויות דורשות היום הצהרה נפרדת על שימוש בכלים אוטומטיים, וזה עניין אחר מקרדיט.
איפה רושמים את זה בפועל?
בשלושה מקומות אפשריים: על הכריכה, בעמוד הזכויות שבתחילת הספר, ובשדה בעלי התפקידים בטופס ההוצאה של החנות. הם לא אותו דבר ולא מתמלאים אוטומטית.
אפשר לשנות את זה אחרי שהספר פורסם?
את רשימת בעלי התפקידים הנוספים אפשר לערוך גם אחרי הפרסום. את שם המחבר הראשי לא — הוא נעול, ושינוי שלו דורש פתיחת מהדורה חדשה.