תרגום AI בקינדל: מה אמזון מחייבת אתכם להצהיר

אם אתם מוציאים ספר מתורגם בקינדל, אמזון מבקשת מכם לומר לה איך התרגום נוצר. הכלל פשוט לניסוח וקשה יותר ליישום: תרגום שנוצר בכלי AI הוא "AI-generated" וחייב בהצהרה, גם אם ערכתם אותו בכבדות אחר כך. תרגום שאדם כתב וכלי AI רק עזר לשפר נחשב "AI-assisted" ואינו חייב בהצהרה. ההבדל הוא בשאלה מי ייצר את הטקסט הראשון, לא כמה עבודה הושקעה אחריו.

מה אמזון מגדירה כתוכן שנוצר על ידי AI

הניסוח במסמך הנחיות התוכן של KDP (פלטפורמת ההוצאה העצמית של אמזון) מבחין בין שתי קטגוריות. תוכן שנוצר על ידי AI מוגדר כטקסט, תמונות או תרגומים שנוצרו בכלי מבוסס AI — ובמפורש, ההגדרה נשארת בתוקף "even if you applied substantial edits afterwards". כלומר עריכה מאוחרת, גם עמוקה, אינה מוציאה את הטקסט מהקטגוריה.

מנגד, תוכן שנוצר בידי אדם וכלי AI שימש לעריכה, ליטוש, בדיקת שגיאות או שיפור — מוגדר כ-AI-assisted, ולגביו אמזון כותבת שאין חובת הצהרה. שני המשפטים האלה יושבים זה לצד זה באותו עמוד, וההבחנה ביניהם היא כל הסיפור.

למה תרגום נכנס לקטגוריה הזו במפורש

הרבה מוציאים לאור עצמאיים מפספסים את זה, כי הם חושבים על "תוכן שנוצר ב-AI" כעל טקסט שנכתב מאפס. אבל אמזון מונה תרגומים ברשימה במפורש, לצד טקסט ותמונות. ספר שנכתב כולו בידי אדם, ואז תורגם בכלי AI, הוא ספר עם תוכן שנוצר על ידי AI — לצורך ההצהרה.

זו הבחנה חשובה גם למי שעובד בשיטה מעורבת. תרגום ראשוני שנוצר במכונה ועבר עריכה של מתרגם אנושי הוא עדיין תרגום שנוצר על ידי AI לפי ההגדרה הכתובה. מנגד, מתרגם שכתב את הטקסט בעצמו והשתמש בכלי AI כדי לאתר חוסר עקביות במונחים — נמצא בצד השני של הקו.

מה זה אומר בפועל לספר מתורגם

שלושה דברים מעשיים. ראשית, תעדו את תהליך העבודה בזמן אמת: מי ייצר את הטיוטה הראשונה בכל שפה. בעוד שנה, כשתעדכנו את הספר, לא תזכרו. שנית, החלטה על שיטת תרגום היא גם החלטה רגולטורית קטנה — כדאי לקבל אותה במודע ולא בדיעבד. שלישית, ההצהרה אינה עונש ואינה תווית שמוצגת לקוראים בעמוד המוצר; היא מידע שנמסר לאמזון בתהליך ההעלאה.

חשוב גם לזכור שהחובה חלה על עדכון ספר קיים ולא רק על פרסום ראשון. אם הוצאתם ספר בעברית ואחרי שנה הוספתם מהדורה באנגלית, אתם עוברים שוב באותו שלב.

איך לתעד את זה בלי להפוך את זה לפרויקט

הדרך הפשוטה היא קובץ אחד לצד קובץ הספר, שורה לכל שפה: מי ייצר את הטיוטה, מתי, ובאיזה כלי. שלוש שורות בקובץ טקסט מספיקות. הערך שלהן מתגלה בדיוק ברגע שבו הן חסרות — כשמישהו שואל שנה אחרי ההוצאה, או כשאתם מעדכנים מהדורה ולא זוכרים אם התרגום לספרדית נכתב בידי מתרגמת או נוצר במכונה ועבר עריכה.

אם אתם עובדים עם ספק תרגום חיצוני, בקשו את המידע הזה כחלק מהמסירה. ספק שלא יודע לענות על השאלה "מי ייצר את הטיוטה הראשונה" הוא בעצמו סימן שכדאי לשים לב אליו.

מה לא צריך להצהיר

עבודות עזר שאינן נכנסות לספר עצמו אינן חלק מהחובה. שימוש בכלי AI כדי לנסח תיאור שיווקי לעצמכם, לסכם פרק לצורכי עבודה, לבנות לוח זמנים או לחפש מונחים — אינו תוכן שמופיע בספר. הקו עובר במקום צפוי: האם הטקסט שהכלי ייצר הגיע בסופו של דבר אל הדפים.

מי שמתלבט בין תרגום אנושי, תרגום מכונה ושילוב ביניהם ימצא השוואה מפורטת יותר במדריך שלנו על מתרגם אנושי מול AI, ותשובות לשאלות נפוצות נוספות בעמוד השאלות הנפוצות.

המקור המלא: הנחיות התוכן של Amazon KDP.