סוגי עריכה של ספר: ספרותית, לשונית והגהה, ומה כל אחת עושה

יש שלושה סוגי עריכה של ספר: עריכה ספרותית, שבודקת אם הסיפור עובד; עריכה לשונית, שבודקת אם המשפטים עובדים; והגהה, שתופסת את השגיאות האחרונות לפני הדפוס. אלה שלוש עבודות שונות, שנעשות בדרך כלל על ידי אנשים שונים ובסדר קבוע. מי שמבין את ההבדל חוסך כסף, כי הוא לא משלם על עבודה שאין בה צורך, ולא מגיע לדפוס עם חור שאף אחד לא בדק.

ואם אתם שוקלים תרגום, ההבדל חשוב פעמיים. ספר מתורגם צריך חלק מהעריכות האלה מחדש, וחלק לא.

מה עושה עורך ספרותי

העורך הספרותי קורא את הספר כמו קורא, אבל עם עיפרון. הוא שואל שאלות גדולות. האם ההתחלה מושכת? האם האמצע נגרר? האם הדמות הראשית רוצה משהו, והאם ברור לנו מה? האם הסוף מרוויח את עצמו?

התשובות שלו נראות כמו מכתב ארוך ולא כמו תיקונים בשוליים. "פרק 4 ו-5 אומרים אותו דבר, אפשר לאחד." "האחות נעלמת באמצע הספר ולא חוזרת." "הקורא מגלה את הסוד מוקדם מדי."

זו העריכה הכי יקרה בזמן, כי היא יכולה לשלוח אתכם לכתוב פרקים שלמים מחדש. בספרי עיון קוראים לה לפעמים עריכת תוכן, והשאלות דומות: האם הטיעון בנוי נכון, האם הפרקים בסדר הנכון, מה חסר.

מה עושה עורך לשוני

העורך הלשוני עובד ברמת המשפט. הוא לא שואל אם הפרק צריך להיות שם. הוא שואל אם כל משפט בפרק אומר את מה שהוא אמור לומר, בצורה הכי ברורה.

הוא יסמן משפט של ארבע שורות ויציע לפצל אותו. הוא ישים לב שאותה מילה חוזרת שלוש פעמים בפסקה. הוא יתקן ביטוי שלא נשמע טבעי, יאחיד את הכתיב של שמות, ויוודא שהדמות שבפרק אחד היא "דנה" לא הופכת ל"דני" בפרק תשע.

כאן גם נשמר הקול שלכם. עורך לשוני טוב לא כותב את הספר מחדש בסגנון שלו. הוא מחדד את הסגנון שלכם.

מה עושה מגיה

המגיה הוא הקורא האחרון. הוא מקבל את הספר כשהוא כבר כמעט סגור, ומחפש את מה שכולם פספסו: שגיאת כתיב, נקודה חסרה, מילה שהופיעה פעמיים, מרכאות שנפתחו ולא נסגרו.

הוא לא אמור לשנות ניסוח ולא להציע רעיונות. אם הוא מוצא בעיה גדולה, הוא מסמן אותה, אבל העבודה שלו היא לתפוס טעויות, לא לשפר.

בספר מודפס המגיה בודק לפעמים גם את העימוד עצמו: שורה בודדת שנשארה לבד בראש עמוד, מספור עמודים, כותרות שקפצו.

באיזה סדר עושים את סוגי העריכה של ספר

הסדר חשוב, כי כל שלב משנה את מה שבא אחריו. אם עושים הגהה לפני שהמבנה סגור, ואז העורך הספרותי מבקש לכתוב מחדש שלושה פרקים, ההגהה על שלושת הפרקים האלה הלכה לפח.

הכלל פשוט: מהגדול לקטן. קודם הסיפור, אחר כך המשפטים, ובסוף האותיות.

סוג עריכה	מה היא בודקת	מתי
עריכה ספרותית	מבנה, קצב, דמויות, מה חסר	ראשונה, על טיוטה מלאה
עריכה לשונית	ניסוח, בהירות, חזרות, אחידות	אחרי שהמבנה סגור
הגהה	כתיב, פיסוק, שגיאות אחרונות	ממש לפני הדפוס או ההעלאה

מה מזה צריך ספר מתורגם

כאן זה נעשה מעניין. אם הספר כבר עבר עריכה ספרותית בשפת המקור, אין סיבה לעשות אותה שוב. הסיפור, הדמויות והמבנה לא משתנים בתרגום.

אבל המשפטים משתנים לגמרי. כל משפט בגרסה המתורגמת הוא משפט חדש שאף עורך עוד לא ראה. לכן ספר מתורגם צריך קריאה של מישהו שכותב טוב בשפה החדשה, ובסוף הגהה בשפה החדשה.

לפעמים הקריאה הזאת היא של דובר שפת אם, ולפעמים של עורך מקצועי. כתבנו על ההבדל בהאם צריך דובר שפת אם שיעבור על התרגום.

אז על מה לא לוותר

אם התקציב מוגבל, הסדר של מה לשמור הוא הפוך מהסדר של העבודה. הגהה היא הדבר האחרון שכדאי לוותר עליו, כי שגיאות כתיב הן הדבר הראשון שקורא רואה ומשפט עליו את כל הספר.

עריכה לשונית באה אחריה. ועריכה ספרותית היא ההשקעה הגדולה, שמשתלמת בעיקר בספר ראשון או בספר שאתם לא בטוחים במבנה שלו.

ואם אתם רוצים להבין איך עריכה מתחברת לשיטות תרגום שונות, יש לנו מילון קצר של שיטות תרגום.