מילון קצר: מה כל שיטת תרגום באמת אומרת
רוב המחברים שמתחילים לברר על תרגום נתקלים בחמישה־שישה מונחים ומניחים שהם יודעים מה הם אומרים. לרוב לא. המילון הזה מסביר כל אחד מהם בשפה רגילה, ומה הוא אומר לספר שלכם בפועל.
הסיבה שזה חשוב פרקטית: אותו סכום כסף קונה דברים שונים לגמרי, תלוי איזו מילה הופיעה בהצעת המחיר.
שיטות התרגום עצמן
תרגום אנושי. אדם קורא את המקור וכותב את הספר מחדש בשפה אחרת. זו לא החלפת מילים אלא כתיבה: המתרגם מחליט איך נשמעת הדמות, איך נשבר משפט ארוך, ומה עושים עם משחק מילים שלא קיים בשפה החדשה. זה גם הכי איטי.
תרגום מכונה. תוכנה מייצרת את הגרסה בשפה החדשה בלי שאדם עובר עליה. מהיר מאוד וזול מאוד. לטקסט קצר וענייני זה לרוב סביר; לספר שלם זה כמעט תמיד ניכר, כי הבעיות אינן במשפט הבודד אלא במה שנשמט לאורך מאתיים עמודים.
עריכה לאחר תרגום מכונה. תוכנה מייצרת טיוטה, ואדם עובר עליה ומתקן. זו כיום הצורה הנפוצה בשוק, והיא מגיעה בשתי רמות: מעבר קל שמתקן רק טעויות בולטות, ומעבר עמוק שבו העורך משכתב חופשי עד שהטקסט קורא כמו טקסט שנכתב בשפה החדשה. שווה לשאול איזו מהשתיים מוצעת לכם.
תהליך משולב עם בדיקה. גרסאות עדכניות של השיטה הקודמת מוסיפות שלבי בדיקה אוטומטיים — קריאה חוזרת של הטקסט המתורגם וחיפוש אחר קטעים חלשים — לפני שאדם מגיע. הרעיון הוא שהאדם יקבל טיוטה טובה יותר להתחיל ממנה.
מה שקורה סביב התרגום
לוקליזציה. התאמה של התוכן עצמו לקהל אחר. אם בספר יש מרחק בקילומטרים, סכום בשקלים, או התייחסות לתוכנית טלוויזיה שאף אחד בחו"ל לא מכיר — לוקליזציה מטפלת בזה. ברומן משתמשים בה בזהירות, כי היא עלולה למחוק את המקומיות שהיא בדיוק מה שמעניין בספר.
עריכה. מישהו קורא את הטקסט המתורגם כטקסט עצמאי ושואל אם הוא עובד. משפטים מסורבלים, קצב שנשבר, דיאלוג שנשמע נוקשה. זה השלב שהכי משפיע על התחושה של הקורא, וגם זה שהכי מרבים לוותר עליו.
הגהה. מעבר אחרון על שגיאות כתיב, פיסוק ורווחים. חשוב, אבל הוא לא מתקן ספר שקריא בקושי.
תרגום חוזר. מתרגמים את התוצאה בחזרה לשפה שלכם כדי שתוכלו לקרוא מה יצא. שימושי לזיהוי טעות אמיתית — שם שהתחלף, משפט שהתהפך — אבל אל תסיקו ממנו על סגנון. תרגום חוזר של טקסט יפה נשמע שטוח, וזה תקין.
רשימת מונחים. מסמך קצר שקובע מראש איך נכתב כל שם, מקום ומונח חוזר. זה הדבר הזול ביותר ברשימה הזאת והמשפיע ביותר על עקביות הספר.
אילו שאלות לשאול לפני שמחליטים
שאלו מי עובר על הטקסט אחרי שהוא נוצר, וכמה זמן הוא עובר עליו. "אדם בודק" יכול להיות שבועיים של עבודה או שעה של דילוג.
שאלו מה קורה אם משהו לא מוצא חן בעיניכם. האם יש סבב תיקונים, וכמה.
ושאלו איך מטופלת עקביות לאורך הספר, כי זו התקלה הנפוצה ביותר בספרים ארוכים — הרחבנו עליה בלמה שם הגיבורה משתנה באמצע הספר.
איך בוחרים
הכלל הפשוט: ככל שהקול של הספר חשוב יותר, כך נדרשת יותר עבודה אנושית. ספר עיון מסודר וספר הדרכה מקצועי סובלים היטב תהליך אוטומטי עם בדיקה טובה. רומן, ממואר ושירה — פחות.
איך זה מתפרק לפי סוג הספר כתבנו בנפרד באיזה מסלול תרגום מתאים לסוג הספר שלכם. ואם אתם רק מתחילים לברר, שאלות נפוצות מכסה את השאר.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין תרגום לעריכה שלאחר תרגום?
בתרגום מישהו כותב את הטקסט בשפה החדשה מאפס. בעריכה שלאחר תרגום, תוכנה מייצרת גרסה ראשונה ואדם עובר עליה ומתקן. התוצאה יכולה להיות דומה, אבל התהליך והמחיר שונים.
מה זה לוקליזציה?
התאמה של תוכן לקהל אחר, לא רק לשפה אחרת. החלפת מטבע, יחידות מידה, חג שהקורא לא מכיר או בדיחה שלא עוברת. בספרות זה נעשה במשורה; בספרי הדרכה זה חיוני.
מה זה תרגום חוזר ולמה שארצה אותו?
לוקחים את הטקסט המתורגם ומתרגמים אותו בחזרה לשפת המקור, כדי שתוכלו לראות מה נאמר. זה כלי בדיקה טוב לזיהוי טעויות גסות, אבל הוא לא אומר כלום על יופי הכתיבה.
צריך גם עורך וגם מגיה?
הם שני תפקידים שונים. עורך מטפל במשפטים שלא עובדים ובקצב; מגיה מחפש שגיאות כתיב ופיסוק. בספר מתורגם, העורך חשוב יותר.
איזו שיטה הכי מתאימה לספר שלי?
זה תלוי בסוג הספר יותר מאשר בתקציב. רומן שנשען על קול ייחודי דורש עבודה אנושית משמעותית; מדריך מקצועי סובל יותר טוב תהליך אוטומטי עם בדיקה.