עמודי פתיחה בספר: מה הם, ומה משתנה בהם בספר מתורגם
עמודי פתיחה בספר הם כל מה שבא לפני שהסיפור מתחיל: עמוד השער, עמוד הזכויות, ההקדשה ותוכן העניינים. עמודי הסיום הם מה שבא אחריו: תודות, ביוגרפיה, והפניות לספרים נוספים. רוב הקוראים מדלגים עליהם, אבל חנויות, ספריות ומי שמחפש את הספר שלכם לא מדלגים. כשספר יוצא בשפה חדשה, חלק מהעמודים האלה צריך להשתנות, וחלק צריך להיכתב מחדש.
מה יש בעמודי פתיחה בספר
רוב הספרים פותחים באותו סדר בערך, גם אם לא כל ספר צריך את כל החלקים.
עמוד השער. שם הספר, שם הכותב, ולפעמים שם ההוצאה. זה לא העטיפה. זה העמוד הראשון בתוך הספר, והוא בדרך כלל נקי מעיצוב.
עמוד הזכויות. בדרך כלל מאחורי עמוד השער, באותיות קטנות. שנת הפרסום, מי מחזיק בזכויות, שם ההוצאה אם יש, ולפעמים מספר מזהה של הספר. אף קורא לא קורא אותו, אבל כל מי שצריך מידע רשמי על הספר מחפש אותו שם.
הקדשה ומוטו. אופציונליים. שורה אחת לאדם שהספר מוקדש לו, או ציטוט קצר שפותח את הספר.
תוכן עניינים. בספרי עיון כמעט חובה. ברומן זה עניין של טעם, אבל בספר דיגיטלי תוכן עניינים עם קישורים עוזר לקורא לנווט.
הקדמה או מבוא. בעיקר בספרי עיון, או כשמישהו אחר כותב כמה מילים על הספר.
מה יש בעמודים שאחרי הסיפור
תודות. לאנשים שעזרו לספר להיוולד.
על הכותב. פסקה או שתיים עליכם.
ספרים נוספים. רשימה של ספרים אחרים שכתבתם, או הפניה לאתר או לרשימת תפוצה.
בספר דיגיטלי העמוד האחרון שווה יותר ממה שנדמה. קורא שהגיע אליו סיים את הספר, ואם אהב, זה הרגע שבו הוא הכי מוכן לחפש עוד.
מה משתנה כשהספר מתורגם
רוב העמודים האלה לא מתורגמים מילה במילה. כל אחד מהם צריך מחשבה קטנה משלו.
עמוד השער מקבל את השם החדש של הספר. והשם החדש הוא לרוב לא תרגום ישיר של הישן. כתבנו על זה בכותרת וטקסט הגב נכתבים מחדש, לא מתורגמים.
עמוד הזכויות צריך תוספת. מקובל לציין בו את שם הספר בשפת המקור, את שפת המקור, ואת מי שתרגם. זה עוזר לספריות ולחנויות לקשר בין הגרסאות, וזה גם פשוט הוגן כלפי מי שעשה את העבודה. על שאלת הקרדיט למתרגם כתבנו במי מקבל קרדיט על התרגום.
ההקדשה בדרך כלל נשארת כמו שהיא, מתורגמת. היא אישית, ואין סיבה לשנות אותה.
התודות יכולות להתקצר. תודה לחנות הספרים השכונתית שתמכה בכם, לקבוצת הכתיבה בחיפה או למורה מהתיכון היא מרגשת בעברית, אבל לקורא בשפה אחרת אלה שמות בלי הקשר. אין חובה למחוק, אבל מותר.
הביוגרפיה צריכה להיכתב מחדש. פרס ספרותי ישראלי, טור בעיתון מקומי או ראיון ברדיו אומרים הרבה לקורא עברי ומעט לקורא אחר. כתבו לקורא החדש: מי אתם, איפה אתם חיים, ומה חשוב לדעת עליכם כדי לקרוא את הספר.
ספרים נוספים צריכים להפנות רק למה שקיים בשפה החדשה. רשימה של ספרים בשפה שהקורא לא קורא מבלבלת אותו. אם אין עדיין ספרים נוספים בשפה שלו, הפנו לאתר או לרשימת תפוצה.
מה חשוב לבדוק לפני שמעלים
שלושה דברים קטנים שקל לפספס.
ראשית, שם הספר בעמוד השער זהה לשם שמופיע בעטיפה ובדף הספר בחנות. חנויות משוות ביניהם, וחוסר התאמה עלול לעכב את האישור.
שנית, אין בעמודי הפתיחה שום שארית מהגרסה המקורית: שנה ישנה, שם הוצאה שלא קשורה לגרסה הזאת, או משפט שנשאר בשפת המקור.
שלישית, קישורים. אם בעמוד האחרון יש קישור לאתר, בדקו שהוא מוביל לעמוד בשפה הנכונה.
בקיצור
עמודי הפתיחה והסיום הם החלק הכי פחות מרגש בספר, והכי קל להזניח בתרגום. אבל הם המקום שבו הספר מציג את עצמו לחנות, לספרייה ולקורא שסיים ורוצה עוד. כדאי להקדיש להם שעה. שאלות נוספות מרוכזות בשאלות נפוצות.
שאלות נפוצות
מה נחשב עמודי פתיחה בספר?
כל מה שבא לפני תחילת הסיפור: עמוד השער, עמוד הזכויות, הקדשה, תוכן עניינים, ולפעמים מבוא או הקדמה. בספרים רבים יש גם עמוד קצר עם ציטוט או מוטו.
מה צריך להופיע בעמוד הזכויות של ספר מתורגם?
בנוסף למה שמופיע בכל ספר, כדאי לציין את שם הספר בשפת המקור, את שפת המקור, ומי תרגם. כך קורא, ספרן או חנות יודעים שמדובר בתרגום ושל איזה ספר.
האם התודות והביוגרפיה צריכות להיות מתורגמות?
כן, אבל לא מילה במילה. תודות לאנשים ולמקומות שהקורא החדש לא מכיר אפשר לקצר. הביוגרפיה צריכה להיכתב מחדש לקורא בשפה החדשה, כי מה שמרשים בארץ אחת לא בהכרח אומר משהו בארץ אחרת.
מה שמים בסוף הספר?
בדרך כלל תודות, ביוגרפיה קצרה של הכותב, ולפעמים הפניה לספרים נוספים שלכם או לאתר. בספר דיגיטלי העמודים האלה חשובים במיוחד, כי הם המקום שבו קורא שסיים ואהב מגלה מה לקרוא אחר כך.