דיגיטלי, מודפס או מוקלט: במה להתחיל עם ספר בשפה חדשה

יש שלוש דרכים למכור ספר: קובץ שקוראים על מסך, ספר על נייר, וקול שמקריא. אתם לא חייבים את שלושתן, ובוודאי לא ביחד. כשמדובר בספר שתרגמתם לשפה חדשה, כמעט תמיד נכון להתחיל מהגרסה הדיגיטלית ולהחליט על השאר אחר כך.

הסיבה פשוטה: אתם עדיין לא יודעים אם יש קוראים לספר הזה בשפה הזאת. הגרסה הדיגיטלית היא הדרך הזולה לגלות.

מה ההבדל בין שלושת הפורמטים

דיגיטלי הוא קובץ. אין לו עמודים קבועים, הקורא מגדיל את האותיות כרצונו, והוא נמסר לקונה בשנייה. אם מצאתם טעות אחרי הפרסום, אתם מתקנים ומעלים מחדש, והגרסה הבאה שתימכר תהיה המתוקנת.

מודפס הוא חפץ. יש לו עמודים, שוליים, ומספר עמודים שקובע כמה ההדפסה עולה. תיקון טעות אחרי הפרסום אפשרי, אבל הוא מחייב עימוד מחדש ולפעמים גם כריכה חדשה.

מוקלט הוא הפקה. מישהו יושב ומקריא את כל הספר, שעות על גבי שעות, ואחר כך עוברים על ההקלטה ומתקנים. זה הפורמט היקר ביותר והאיטי ביותר לשינוי.

למה להתחיל דווקא בדיגיטלי

כי הוא הופך את הטעות לזולה.

תרגום של ספר שלם הוא הימור מסוים גם כשהוא נעשה היטב. יכול להיות שהספר יעבוד מצוין בשפה החדשה, ויכול להיות שיתברר שהוא נשען על הקשר מקומי שלא עובר. הגרסה הדיגיטלית נותנת לכם תשובה על השאלה הזאת בלי להתחייב על עימוד, על כריכה מודפסת ועל הקלטה.

יש גם יתרון שני, פחות ברור מאליו: זה הפורמט היחיד שאתם יכולים לתקן בקלות. אם קורא בשפה החדשה כותב לכם שיש משפט מוזר בפרק שבע, אתם מתקנים אותו באותו שבוע.

מתי ספר מודפס שווה את הטרחה

כשיש כבר סימן שהספר עובד. עשרות מכירות דיגיטליות, ביקורת או שתיים, שאלות מקוראים — כל אלה אומרים שיש קהל.

וגם: אם הספר שלכם הוא מהסוג שקונים כמתנה — ספר ילדים, ספר בישול, ספר מקצועי שיושב על מדף במשרד — הגרסה המודפסת אינה תוספת אלא העיקר, ואולי כדאי להקדים אותה.

שימו לב לנקודה טכנית אחת: ספר מודפס דורש עימוד בשפת היעד, ולא כל שפה תופסת אותו מספר עמודים. טקסט שמתורגם לגרמנית או לספרדית נוטה להתארך לעומת המקור, ומספר העמודים משתנה — וזה משפיע גם על עלות ההדפסה.

ומה עם ספר מוקלט

זה הפורמט שהכי קל להתאהב בו והכי קשה לשפוט בו איכות בשפה זרה.

אם אתם לא דוברים את השפה, אתם לא באמת יכולים לדעת אם המקריא נשמע טבעי, אם הוא מבטא נכון את שם הגיבורה, ואם הטון מתאים לספר. תצטרכו מישהו שיקשיב בשבילכם — ולא מישהו שיקשיב לחמש דקות, אלא לפרק שלם.

לכן זה כמעט תמיד הפורמט האחרון. לא כי הוא לא שווה, אלא כי הוא דורש מכם אמון במישהו אחר יותר מכל הפורמטים האחרים.

איך זה נראה בפועל

הרצף שעובד לרוב המחברים הוא כזה: מוציאים דיגיטלי, נותנים לו כמה חודשים, מסתכלים אם יש תנועה. אם יש — מוסיפים מודפס. אם המודפס נמכר — שוקלים מוקלט.

לפני כל זה יש שלב אחד שקל לדלג עליו וכדאי לא: לוודא שהתרגום עצמו טוב. אם אתם לא קוראים את שפת היעד, כתבנו בנפרד איך בודקים תרגום בשפה שאתם לא קוראים, וגם איך מסבירים למתרגם איך הספר צריך להישמע לפני שמתחילים.

שאר השאלות הנפוצות בשלב הזה מרוכזות בשאלות נפוצות.