איזה קובץ החנות רוצה לקבל מכם

רוב החנויות רוצות שתעלו קובץ וורד או קובץ ספר דיגיטלי, ולא PDF. ההבדל הוא לא טכני בלבד: קובץ שהטקסט בו זורם מתאים את עצמו למסך של הקורא, וקובץ PDF נשאר עמוד קפוא בגודל אחד.

זו אחת מאותן החלטות שנראות שוליות ומחזירות אתכם לעבודה מיותרת אם טעיתם בהן.

מה החנות מקבלת בכלל

ב-KDP (מערכת ההוצאה העצמית של אמזון) הרשימה ארוכה יותר ממה שמצפים: קובץ וורד, קובץ ספר דיגיטלי מסוג EPUB (תקן פתוח לספרים דיגיטליים), קובץ טקסט פשוט, קובץ שנוצר בתוכנת העימוד של אמזון עצמה, ואפילו PDF.

אבל "מקבלת" ו"עובד טוב" אינם אותו דבר.

אמזון עצמה מציינת שקובץ וורד בדרך כלל עובר המרה בסדר, למעט מקרים של עיצוב מורכב. לגבי PDF יש הגבלה שקל לפספס: הוא נתמך רק בקבוצת שפות מוגדרת — אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, פורטוגזית, ספרדית וכמה נוספות. עברית אינה שם.

למה PDF הוא הבחירה הפחות טובה

תארו לעצמכם עמוד מודפס שצולם. זה בערך מה ש-PDF הוא. הוא נהדר כשרוצים שהעמוד ייראה בדיוק אותו דבר בכל מקום — למשל בספר עם תרשימים או בספר ילדים מאויר.

אבל קורא שמחזיק מכשיר קטן ומגדיל את הטקסט לא מקבל עמוד גדול יותר; הוא מקבל אותו עמוד קפוא שצריך להזיז ימינה ושמאלה. וזו חוויה שמחזירה ביקורות רעות.

לספר של טקסט רץ — רומן, ספר עיון, ממואר — הפורמט הנכון הוא כזה שהטקסט בו זורם.

ומה שולחים לתרגום

זו שאלה אחרת מהשאלה מה מעלים לחנות, והתשובה עליה חד־משמעית יותר: את הקובץ המקורי שממנו נכתב הספר.

קובץ DOCX (הפורמט של תוכנת וורד) מכיל לא רק את המילים אלא גם את המבנה — מה כותרת פרק, מה ציטוט, מה פסקה רגילה. המבנה הזה הוא מה שמאפשר לספר המתורגם לצאת עם אותה צורה.

הכיוון ההפוך, לשלוח PDF, הוא הדרך הקשה. במקרה הגרוע הטקסט בו הוא בעצם תמונה של אותיות, ואז צריך קודם לחלץ אותו — ומהמקומות שבהם החילוץ מפספס, מגיעות טעויות מוזרות. הרחבנו על כך באיך מכינים את קובץ הספר לתרגום.

מה עם ספרי ילדים וספרים מאוירים

כאן הכלל מתהפך. בספר שבו האיור והטקסט יושבים יחד על העמוד, אי אפשר לתת לטקסט לזרום — הוא חייב להישאר בדיוק במקום שנקבע לו.

ספרים כאלה יוצאים בפורמט שבו העמוד קבוע, בדיוק כמו בגרסה המודפסת. זה לגיטימי לגמרי, וזו גם הסיבה שספר ילדים מתורגם הוא עבודה אחרת: הטקסט החדש צריך להיכנס לאותה מסגרת על העמוד, וכשהשפה מתארכת, מישהו צריך להחליט מה עושים.

הכלל המעשי: ספר של טקסט רץ — טקסט שזורם. ספר שהעיצוב שלו הוא חלק מהתוכן — עמוד קבוע.

ההרגל האחד ששווה יותר מהכול

סמנו כותרות ככותרות.

זה נשמע קטן, וזה הדבר שהכי משפיע. אם כותרת פרק אצלכם היא סתם שורה שהגדלתם והדגשתם בעין, אף מערכת לא יודעת שהיא כותרת. אם סימנתם אותה ככותרת בתפריט הסגנונות, כל מה שבא אחר כך — תוכן עניינים, מעברי עמוד, ניווט בקורא הדיגיטלי, והגרסה המתורגמת — יודע מה לעשות איתה.

אותו דבר לגבי מעבר עמוד: להשתמש בפקודת מעבר עמוד, לא בעשרים לחיצות אנטר.

חמש דקות של סדר בקובץ המקורי חוסכות יום עבודה בכל שפה שתוסיפו אחר כך. שאלות נוספות מרוכזות בשאלות נפוצות.